חוק ההסדרים לעניין מיסוי רווחים לא מחולקים עבר בכנסת

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה-2024.

59 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 58 שהתנגדו.

הצעת החוק, המהווה חלק מתיקוני החקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025, מבקשת לתת מענה לכך שבמסגרת המיסוי הדו שלבי החל על חברות בישראל, שמטרתו עידוד ביצוע השקעות לפיתוח החברות והמשק בישראל – בוחרים חלק מבעלי השליטה בחברות לבצע השקעות המשמשות בעיקר להקטנת גובה המס שישלמו. מצב זה מתמרץ גם יחידים להתאגד כחברה, וזאת על מנת להיכנס למסגרת זו.

בפועל, חלק מהחברות צוברות את הרווחים ובוחרות להשקיע אותם בהשקעות פסיביות, שאינן בהכרח מביאות לפיתוח החברות והמשק, דוגמת השקעות בשוק ההון ובשוק הנדל"ן. חברות אלה נמנעות מחלוקת הרווחים כדיבידנדים, ומהוות עבור בעלי המניות המהותיים בחברות, כמעין "ארנק", בהן הם אוגרים הון.

כעת, מוצעים תיקונים בפקודת מס הכנסה שנועדו לצמצם תופעה של אגירת רווחים בחברות ארנק וחברות החזקה. בין היתר, מוצע כי במקרים של חברות שבהן שיעור הרווחיות עולה על 25%, בעלי החברה יחויבו במס על חלקם בהכנסה החייבת של החברה. עוד מוצע מודל שיתמרץ חלוקה של רווחים שאינם משמשים ישירות את פעילות החברה, כך שהחברה תישא בעלות של 2% מס בכל שנה על שיעור הרווחים הלא מחולקים של החברה, מעבר לגובה מגן מס של 750 אלף ש"ח שיינתן לחברות עם פעילות עסקית ממשית.

כדי שלא לפגוע בפעילות התעשייתית, מוצע שלא להכליל בבסיס המס את הרווחים הלא מחולקים שמקורם בהכנסה של מפעל תעשייתי שחלו עליה הטבות לפי חוק עידוד השקעות הון. בנוסף, מוצע כי חברות תעשייתיות וחברות קבלניות תוחרגנה אף הן מהחוק, מתוך רצון למסות חברות החזקה בלבד. כמו-כן, מוצע ליצור מסלול נוסף לפיו במקרה שהחברה תחלק 6% דיבידנד בשנה, היא לא תידרש לשלם את המס בגובה של 2% על כלל רווחיה הצבורים. החברה תוכל לבחור מידי שנה את המסלול המועדף עליה.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "שיטת המיסוי הדו שלבי מייצרת יתרון מובהק לפעילות באמצעות חברה בהתייחס לעיתוי תשלום המס על ההכנסה. עצמאי ושכיר נדרשים לשלם את כלל המס החל עליהם במועד הפקת ההכנסה, ואילו בפעילות באמצעות חברה, נדחה תשלום המס של היחיד עד המועד שבו הרווחים מחולקים לבעלי המניות. המדינה רואה יתרון בדחיית מועד תשלום המס בשלב השני בכך שהדחייה מייצרת תמריץ מיסויי לחברה לבצע השקעות ולהגדיל את פעילותה. באופן זה, המדינה "מוותרת" למשך תקופה על מס הדיבידנד ובכך מסייעת במימון ההשקעה, מתוך הבנה כי הדבר יביא להגדלת הפעילות הריאלית במשק, עידוד צמיחה והגדלת הרווחה בטווח הארוך, שיתבטאו גם בהכנסות ממס בהמשך.

יחד עם זאת, בפועל, כתוצאה ממערך התמריצים הקיים, ישנן חברות הצוברות את הרווחים (לאחר תשלום מס חברות) ובוחרות להשקיעם בהשקעות פסיביות (בעיקר בשוק ההון ובנדל"ן) ולא בהשקעות ריאליות. חברות אלה נמנעות מחלוקת הרווחים כדיבידנדים ליחיד, ומשמשות ליחיד כמעין "ארנק" שבו הוא אוגר הון. דחיית תשלום השלב השני במיסוי הדו־שלבי, מותירה בידי בעל המניות סכום גבוה יותר הזמין להשקעה על ידי החברה, והרווחים מהשקעות אלה ממוסים גם הם רק בשלב הראשון ומושקעים פעם נוספת. כתוצאה מכך, בחברות אלה המס על הדיבידנד אינו נדחה באופן זמני, אלא דה־פקטו הדחייה עלולה להיות קבועה. מצב זה כרוך באובדן הכנסות המדינה של מיליארדי שקלים חדשים בשנה".

לייעוץ ומידע נוסף יש ליצור קשר עם משרדינו.

בכבוד רב,

אניטה גרינשטין, רו"ח 

האמור במאמרים השונים באתר הנו הסבר כללי, אינו מהווה ייעוץ מקצועי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום והאמור באתר אינו יכול לספק פתרון לבעיה ספציפית.